גיטרה קלאסית

גיטרה חשמלית

הגיטרה היא כלי שקט ואינטימי; לעתים רחוקות היא מהווה חלק מהתזמורת הסימפונית, או הרכבים קאמריים, אך לעומת זאת היא אהודה מאוד במוסיקה עממית ופופולרית. במאות השנית האחרונות, רפרטואר נרחב של יצירות קלאסיות נכתב עבור הגיטרה, וכן עיבודים רבים של יצירות שיועדו לכלים אחרים.‏

פּגניני היה נגן גיטרה ידוע, וכתב כמה יצירות לכלי זה, כגון ששת הסונטות לכינור וגיטרה. יצירות שנכתבו במקורן ללאוטה, הכלי שקדם לגיטרה (ומקורו בעוד הערבי) עובדו מחדש לנגינה בגיטרה, ביניהן רבות מיצירותיו של באך. רודריגו הלחין את ה"קונצ'רטו דה ארנחוּאז מהיצירות החשובות לגיטרה, וטורינה חיבר את "סביליאנה".‏

במוסיקה העממית הספרדית, הפכה הגיטרה, ללא ספק, לכלי הראשון במעלה, וסגנון הפלמנקו מלא-החיים מבוסס על צליליה.‏ המלחין הספרדי סור הקדיש את מרבית יצירתו לכלי זה. סגנונות הג'אז, הבלוז, הפופ והרוקנ'רול עושים שימוש מגוון בסוגים שונים של גיטרה (ביניהם הגיטרה החשמלית, גיטרת הבס והגיטרה האקוסטית על מיתריה המתכתיים). גיטריסטים כג'ימי הנדריקס ואריק קלפטון היו לאגדות בחייהם, ופיתחו טכניקות נגינה והבעה ייחודיות.‏

גדולי הגיטרה הקלאסית

טָרֶגַה

סוֹר

סֶגוֹביַה

צ'יטַרוֹן כלי בס מימי הביניים - ממשפחת הגיטרה והעוד. לרוב, בעל שישה עד שמונה מיתרים. פותח ברומא בסביבות שנת 1600. אורכו הממוצע היה כמטר ושמונים.‏

תיאורבַּה לאוטה בארוקית בעלת מערכת נוספת של מיתרי בס לפריטה במצב פתוח (ללא שימוש בפרטים ובפוזיציות), שהפכו אותה מתאימה יותר לנגינת מוסיקה בארוקית על ההרמוניות המורכבות שלה. נפוצה מסוף המאה ה-16 עד שלהי המאה ה-18. ‏

גיטרה אקוסטית עם מיתרי מתכת