Xtend
האזנה
חיוכים
תמונה
התפתחות
ציטטות
אנימציה
מילון
אינטרנט
פרוייקטים
|
הנבל
מכלי הנגינה הקדומים
ביותר. שורשיו מגיעים עד תקופת המקרא. ציורים
רבים מראים את דוד המלך
מנגן בנבל, המכונה בתנ"ך "כינור", והתנ"ך מציין את הכלי
כמה וכמה פעמים. ייתכן שנבלים שונים היו כלי המיתר המוקדמים ביותר בתולדות
המוסיקה, ואולי אף קדמו ללירה.
גם בימינו נמצא את הנבל במוסיקה העממית
של אומות ושבטים באפריקה,
אסיה ואירופה.
מספר המיתרים של הנבל הלך וגדל (עד ל-47 מיתרים בנבל המודרני), ועם מספר המיתרים
צמחה גם יכולתו של הנגן להפיק צלילים במנעד
גדול יותר ובסולמות
מגוונים; בעבר, היה באפשרותו לנגן בסולם
אחד בלבד, ואם רצה לנגן צליל מותק (דיאז או במול), היה עליו ללחוץ על המיתרים
באופן שסיפק צלילים לא-מדויקים, וככלל הדבר הקשה מאוד על הביצוע. השיפורים
הללו, שבאו הודות למנגנון הדוושות, שייצר אֶרָר,
איפשרו לנבל להפוך, מאז תקופתו של בטהובן,
לחבר קבוע בתזמורת הסמפונית.
תפקידי הנבל בתזמורת הם לרוב תפקידי ליווי,
ולמעט מוצרט
(בקונצ'רטו בדו מז'ור לחליל ולנבל), לא נכתבו
כמעט תפקידי סולו לנבל. עם זאת, מלחינים מהזרם האימפרסיוניסטי,
כמו דביסי
וראוול,
עשו שימוש נרחב בצליליו העדינים, כמעט מרחפים, של הנבל, כדי להמחיש את ה"צבעים",
שהם לב ליבו של הסגנון. ראוול כתב את
המבוא והאלגרו לנבל, ודביסי
הלחין את הסונטה לחליל, ויולה ונבל.
דוד המלך עם נבל בידו
|
מתוך ציור של ואן-אייק
|
|
מלחינים
ראוול
דביסי
מוצרט
בטהובן
|