מבנה
פואמה סימפונית ב-5
פרקים
אורך
כ-50 דקות
מדוע היא מפורסמת
יצירה מהפכנית שהרחיבה
את האפשרויות הדרמטיות
מהיכן זה מוכר לי?
הסרטים:
לישון עם האויב (פרק שני)
Desperate Remedies
|
הסימפוניה הפנטסטית מאת ברליוז
תמונה מחייו של אמן - אופוס 14
הסימפוניה הפנטסטית מתארת את חלומותיו של אוהב נטוש
על אהובתו. היא מהסימפוניות המוזרות
והמהפכניות ולתקופתה היא נחשבה לחסרת-תקדים בעוצמת הדרמה
שבה וזה מחוץ לעובדה שהיא כלל אינה סימפוניה אלא פואמה סימפונית. יצירה תכניתית
זו היא אחת מהדוגמאות המובהקות למוסיקה תכניתית והיוותה מופת לכתיבה תיאורית
למלחינים שאחריו. נושא קובע (או לייטמוטיב - מוטיב מנחה) חוזר בה בכל חמשת
פרקי היצירה ומייצג את האהובה העולה בדמיונו של הצעיר המאוהב. רעיון זה הפך
מאוחר יותר בידי ואגנר ליסוד מרכזי ביצירתו וברליוז קונה את עולמו כאחד ממעצבי
המוסיקה הרומנטית.
במידה רבה, היצירה היא אוטוביוגרפית שכן ברליוז הצעיר
התאהב בשחקנית הארייט סמיתסון שלא החזירה לו אהבה. הוא תאר את היצירה כ"סימפוניה
אדירת מימדים שבה יתואר רצף ייסורי האיומים...".
|
תיאור של "חלומות-חיים מלאי
תאווה"- האוהב מדמיין את אהובתו כאדם מושלם ומתאהב בה
|
1
|
|
נשף ריקודים עם ואלס קסום בו
פוגמת האהובה הרוקדת עם אחר...
|
|
|
אדאג'יו המתאר טבע פסטוראלי ומנגד
בדידות נוגה של האוהב
|
3
|
|
פרק בו האוהב מתפכח ונוכח שאהבתו
חד-צדדית והוא חולם שהוא הורג את אהובתו ומובל לגרדום
|
4
|
|
פרק בצורת רונדו המציג חלום של
מכשפות ואהובתו שהיא גופה עלובה בשערי הגיהנום בו הוא בא
|
5
|
במציאות, אגב, הצליח ברליוז להשיג את אהובתו השחקנית.
הם נישאו והוא לא הזדקק לאלימות, למזלו, למזלה ולמזלנו. |
