גוון הצליל
כל צליל מורכב, למעשה, משרשרת צלילים עיליים הנשמעים
יחדיו. שני צלילים מכלים שונים הנשמעים באותה העוצמה ובאותו גובה, נשמעים
אחרת כיוון שהעוצמות היחסיות של הצלילים העיליים שלהם שונות. אם, למשל, בצליל
מורכב יהיו הצלילים העיליים הגבוהים חזקים יותר, יישמע הצליל חד ואף צורמני.
צליל שצליליו העיליים הנמוכים יהיו חזקים - ישמע עמום מעט.
לכל גוף המשמיע צליל יש תדירות תהודה משלו. תדירות זו
היא התדירות בה צליל חיצוני יעורר תגובה צלילית מצידו. תופעת התהודה מוכרת
לנו היטב: חלונות רועדים כשמטוס משמיע בום על קולי, כוסות מזמזמות בצליל מסויים
מהפסנתר וכו'. אלו פשוט מגיבים לצליל בתדירות התהודה שלהם.
מרכיבי הצליל
מספר התנודות של גוף ביחידת זמן מהווה את תדירות הצליל
המושמע על ידו. ככל שהתדירות גדולה (כלומר, מספר התנודות גדול) הצליל יהיה
גבוה יותר. יחידת המדידה היא הרץ. הרץ 1 = תנודה לשניה.
אורך הגל הוא המרחק בין שתי נקודות דומות על גבי הגל
- זהו פרמטר הפוך לתדירות. ככל שהתדירות תגדל יהיה אורך הגל של צליל קצר יותר.
קובעת את גוון הצליל. היות וכל צליל בטבע מורכב מכמה
גלי צליל המושמעים בו זמנית נוצרת צורת גל מורכבת. אם צורת הגל המורכבת היא
מחזורית הצליל הוא בעל גובה מוגדר. צורת גל בלתי מחזורית היא רעש.
המשרעת (אמפליטודה) היא הקובעת את עוצמת הצליל. היא מהווה
את המרחק המקסימלי מנקודת שיווי המשקל בתנועה המחזורית על הגל הנוצר.
האזן לשלוש צורות הגל הידועות:
סינוס
שן משור
מרובע
היווצרות הצליל
מעבר לגוון של כל צליל מוסיקלי ישנו מרכיב נוסף המסייע
לזהותו. זוהי עקומת השינוי שלו לאורך ציר הזמן: המעטפת.
הופעתו של צליל מורכבת מ-4 שלבים עיקריים:
עוצמת הצליל מזנקת מ - 0 לשיא העוצמה שלו.
|
attack
|
תקיפה
|
1
|
העוצמה יורדת מהשיא.
|
decay
|
דעיכה
|
2
|
משך זמן מסויים בו הצליל נשאר בעוצמה מסויימת כמעט ללא
שינוי.
|
sustain
|
הישארות
|
3
|
הצליל נוחת לעוצמה אפסית.
|
release
|
שחרור
|
4
|
מיוזיקסקול© מאת נדב
דפני