Xtend
האזנה
תמונה
מילון
אינטרנט
פרוייקטים
|
מקהלה היא קבוצת
זמרים המבצעים מוסיקה יחדיו.
הבחנה נעשית בין מקהלה לבין אנסמבל או הרכב קולי בו מושר כל תפקיד על ידי
זמר אחד.
בימי הביניים
ועד המאה ה-16, הורשו רק גברים בעלי קול גבוה, פלצט, או נערים, לשיר תפקידי
סופראן,
בעוד שלנשים הותר לשיר אך ורק במנזרי נשים. מאוחר יותר, השתלטו זמרים סריסים
(קסטראטי) על תפקידי הסופראן והבס.
למעט מקרים מעטים וחגיגיים, כגון חתונות
מלכותיות וטכסים רשמיים, בוצעה מוסיקה חילונית בתקופת הרנסאנס,
בעיקר על ידי זמרים סולנים, שנקראו "טרובדורים".
היה זה במהלך תקופות הרנסאנס
והבארוק, כאשר החלו מקהלות לשיר פוליפוניה,
אם כי לרוב חולקו לארבעה תפקידים בסיסיים (סופראן-אלט-טנור-בס).
במשך התקופה הקלאסית
התפתחה מסורת של ביצוע בקנה מידה גדול יותר, במיוחד בארצות בהן שלטה הנצרות
הפרוטסטנטית. מקהלות החלו לצמוח, מהרכבים בני 30-40 זמרים, למספרים גדלים
והולכים, עד כדי 1000 איש, בשנות ה-90 של המאה ה-18.
בתחילת המאה ה-19, הוכנסה המקהלה לראשונה
לקודש הקודשים של המוסיקה הכלית - הסימפוניה. בטהובן הוא שחולל את המהפכה,
בסימפוניה ה-9 שלו.
באירופה, יצרה המוסיקה של התקופה
הרומנטית עידן חדש של אורטוריות וקנטטות
דתיות. התפתחויות אופייניות לזמן ההוא היו ייסודן של אגודות באך
רבות, ופריחתם של פסטיבלי מקהלות לילדים.
במאה ה-20,
התחזקה חשיבותה של המקהלה עם הלחנתן של סימפוניות רבות המשלבות מקהלה, ויצירות
דומות, ביניהן הסימפוניה מס' 8 מאת מאהלר ("סימפוניית
האלף"), נחשבת לגדולה והחשובה ביותר. במאה ה19- גדלה חשיבותה
של המקהלה במסגרת האופרה, כשהעלילות מן המיתולוגיה וההיסטוריה הקלאסית העתיקה
הוחלפו בנושאים מן ההיסטוריה העדכנית יותר.
בראשית המאה ה20-,
מצאו תנועות לאומיות וזרמים פוליטיים אחרים את ביטוים האותנטי במוסיקה מקהלתית.
ישנם סוגים רבים של אנסמבלים
קוליים.
הכירו אותם.
|
|