צורה כלית המתבססת
על חלק החוזר שוב ושוב אך בין כל מופע שלו יבוא חלק חדש ביצירה.
לפיכך היא ניתנת לתיאור כצורת פזמון או במבנה של א-ב-א-ג-א וכך הלאה. מקור
השם מריקוד צרפתי
עתיק. צורת הרונדו היא מהצורות המקובלות במוסיקה משום שהיא משלבת את החזרה
על חלק מוכר, עם הגיוון והחידוש שבחלקים חדשים המופיעים כל העת. כך היא מופיעה
ביצירותיהם של ראמו,
קופארן
ואחרים. מפורסם הרונדו מתוך הדרמה "עבד
אל-עזר"
מאת פרסל.
אצל מלחיני התקופה
הקלאסית
כהיידן,
מוצרט
ובטהובן
היא מתפתחת לצורה הנקראת "רונדו-סונטה"
שהיא שילוב של עקרון הרונדו עם הסונטה
(היא בפשטות, סונטה עם מופע נוסף של חלק א' לפני הפיתוח). המבנה של צורה זו
א-ב-א-ג-א-ב-א.
חשוב לציין כי הרבה
יצירות אינן נקראות רונדו אך הן בנויות על פי צורת הרונדו.לדוגמא,
מזורקות,
בגטלות,
ואלסים
ואימפרומפטי
שונים נכתבו במבנה הרונדו.
אין להתבלבל עם
רונדו
של ימי הביניים
שהיה שיר פוליפוני ללא המבנה המאפיין את הרונדו החל מהמאה ה-17.