רחמנינוב היה פסנתרן
דגול ואחד ממלחיניה החשובים של רוסיה.
כבר בגיל צעיר, משהתרושש אביו העשיר, נשלח רחמנינוב ללמוד אצל מורה פרטי ידוע
שבביתו פגש את צ'ייקובסקי,
המלחין שבהשפעתו כתב מערכון אופראי בשם "אַלֶקו"
כתרגיל סיום ללימודים. הוא גם כתב פרלודים לפסנתר
אופוס 3 (ביניהם הפרלוד המפורסם בדו דיאז מינור).
לאחר כישלון הסימפוניה
הראשונה שלו כתב את הקונצ'רטו השני לפסנתר,
שזכה להצלחה מרשימה והאהוב עד היום. הסימפוניה מס'
2, קונצ'רטו מס' 3 לפסנתר ושאר המוסיקה
הסימפונית שכתב, העמידו אותו במקום בולט כמלחין אך המהפכה הקומוניסטית ברוסיה
גרמה לו לעזוב לארה"ב, בה הפך לפסנתרן
קונצרטים מצליח ונחשב.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 חזר להלחין וה"רפסודיה
על נושא של פגניני"
שלו, כמו גם הסימפוניה מס' 3, החזירו
אותו למרכז העשיה, עד מותו. על אף היותו מלחין מהמאה ה-20 התאפיינה המוסיקה
שלו, לאורך כל דרכו, בנטייה לצורות קלאסיות
והיצמדות לטונליות.