|
עבאס הוא מגדולי נגני הבאס של טול-כרם ומאבני היסוד של התזמורת שלנו. ב-1982 הוא הקים את מקהלת החמורים של קיבוץ "כרבולת" והצעיד אותה למקום הראשון בתחרות המוסכים של איזור התעשיה בלוס-אנג'לס. הוא שירת בצבא ביחידת העילית של השק"ם ונפצע בעת שעטיפה של אגוזי נפלה על רגלו. על פעולתו זו זכה לצ"לש. כיום, ידוע "פיתה" כמנהיג התנועה לשיחרור הבאס וסיסמתו "הבאס אינו באסה" הפכה לסלוגן שכל ילד בנתניה יודע לצטט. עבאס הוא חובב מושבע של חומוס-פול ומספרים שידידותו עם ג'ון לנון היא שהביאה את האחרון להקדיש לו את השיר המיתולוגי "דה פוּל און דֶה היל" (הפוּל על הגבעה). |
|
ברדוגו הוא חבר חדש בתזמורתנו. הוא הגיע לכאן ישר מהתזמורת המהוללת של עין-בוקק. ברפרטואר שלו יצירות מופת רבות בביצועים מרהיבים שהיקנו לו את התואר "הקוסם". במיוחד זכור הביצוע הנדיר שנתן ב-1982 בפסטיבל הג'אז של חדרה ל"יונתן הקטן" הקשה לביצוע. "יויו" נחשף לציבור, לראשונה, בנסיבות קשות, בעת שמכונת הכביסה שלו נעצרה בידי המשטרה באשמה של סחיטה. אך מעטים יודעים שברדוגו למד משחק שמונה שנים (חברים מספרים שזה היה משחק מונופול והוא פשוט לא תפס את ההסברים - שוב ושוב ניסה להשתלט על רחוב אלנבי בכוח...). האגדות על האיש המופלא הזה הן רבות: מספרים שיצא עם מדונה (מאותו בניין...), שכתב את "קן לציפור" של ביאליק (20 פעם - בכתה ח' - עונש קשה...) ושר את "טוויסט וצעקה" עם החיפושיות (התקליט היה מעט שרוט אך הוא נהנה לשיר עימו בקול...). אך המיתוס שלו נבנה קודם כל סביב ההשתתפות ההסטורית בפסטיבל "וודסטוק" בסוף שנות ה-60. ג'ימי הנדריקס אמר פעם שברדוגו נתן את ההופעה הטובה ביותר שם - הוא היה לבוש בג'ינס וסנדלים תנ"כיות. |
|
סיפורה של פרסלציה מתחיל בכפר בפולין, שהיה כל כך קטן שבחירתו של ראש מועצה שמן היתה מובילה לעזיבה של חצי מהתושבים, מחוסר מקום. למעשה, היה הכפר כה קטן שבעת שנולדה פרסלציה החליטו לגדל אותה בכפר אחר. וכך, קיבלה את מזונה בפקס ואת חיתוליה החליפו בדואר אלקטרוני. היא עלתה לארץ במדרגות נעות והתיישבה באסלה. במיוחד אהבה את הגליל העליון. עובדת הימצאותו מעל לכל גלילי נייר הטואלט היקנתה לו בעיניה הדר ומנהיגות ללא עוררין. בשנת 85 החליטה להתפטר מהשירותים ולעבור לתעשיה. כצפוי, הפכה לתעשיינית מצטיינת ואז בדיוק החליטה להפוך לנגנית צ'לו בינונית. היא השתתפה בנגינת צ'לו בשירם הידוע של החיפושיות "הֶלְפְּ" (בעברית "הצֶ'לו") ושיתפה פעולה עם המוסד, באחד מהדואטים המרגשים של המאה. מנגד, נתקלה החלטתה, לתרום את מוחה למדע, בסירוב מוחלט של המדע. רבים ביקרו אותה על שהיא נועלת את דלת ביתה במקום לנעול נעליים, כמקובל, אך היא התעלמה לחלוטין מהביקורת הציבורית ויצאה לפֶּנסיה, עיירה קסומה בשוויץ, שם בנתה את ביתה העכשוי. |
|
כיאה לדוגמן צמרת לנעלי נשים, כיהן מקסים בר-ששת כמנהל השיווק של חברת המחשבים "קוֹמקוֹם". במהלך זמן זה הוא השתלם בנגינת קלרינט דרך הדואר והחליט להתפרנס מנגינה: הוא קיבל סכומים גדולים בכדי שיימנע מלנגן. רבים ראו בהסדר זה עניין בעייתי, שכן הוא הפך את חוסר היכולת לנגן היטב לשווה ערך ליכולת לנגן היטב. אך המירוץ של בר-ששת לתהילה היה כבר בעיצומו. הוא יצא לסיבובי קונצרטים ופיזור הפגנות ברחבי העולם. פיזור ההפגנה בכיכר האופרה של פאריס שודר בשידור ישיר ב"סי.אן.יש" ומספרים כי חוץ מהמפגינים המבוהלים שנסו לכל עבר לשמע הצלילים הקשים שהפיק, ירד הרייטינג של הערוץ באותם רגעים לרמה שלילית, לראשונה בתולדותיו. באותו יום, נרשמו אישפוזים ברחבי העולם, של המוני צופים ומאזינים שהתלוננו על דיכאונות קשים ונטיה להתאבדות. אך מקסים כבר היה בפסגה - הוא קיבל פרסים בכל מקום, במיוחד על ביצוע 4:33 (היצירה השקטה ההיא שבה הוא פשוט לא מנגן...) והדיסק עם ביצועיו הרבים ליצירה זו, הפך לדיסק הנמכר בהסטוריה. אך המירוץ של ברדוגו לפסגה פסק ביום בהיר אחד, משנעצר על ידי המשטרה באשמה של זיוף בנסיבות מחמירות. הוא ישב בכלא זמן רב (אם כי היו שראו אותו עומד) ומשהשתחרר החליט להצטרף לתזמורתנו. כאן, נערכת בכל חודש מגבית בין החברים ואנו מגייסים סכום כסף יפה המועבר ישירות לחשבונו - רק שלא יבוא לנגן. |
|
כבִּתם של עורך-דין ומהנדסת חלל מהווה נירית נצחון קטן של העליונות הגנטית הצפונית-פוסט מודרניסטית. במוחה צרוב רפרטואר ענק של דברי חכמה נוסח "כזה" ו"כאילוּ" והיא משקיעה את מרבית זמנה בפעילות למען החברה והעם. כך, למשל, מסייעת נירית לגידול אווזים מפוטמים לטובת מסעדות כבד-האווז ובפיקוח על עובדי הנקיון של עירית תל-אביב. השמועות כאילו היא מעורבת בעבודות הבית הן זדוניות והוצאו מהקשרן. מעולם, כך טוענת הגבירה, היא לא נטלה מטאטא בידה וחוץ מזה, התקשורת אשמה. מנגד, הכתבות המרובות על כך שמעולם לא עבדה למחייתה הן מכוערות וחסרות בסיס. כל חבריה זוכרים את השעתיים הרצופות בהן עבדה במכירת המבורגר בקניון - אלו היו זמנים גדולים בחייה, שבהן התעקשה לחוש את העבודה הקשה וכך למדה להעריך את משמעותו של הכסף. היותה מהמתמידים בתזמורת שלנו היא כבר עובדה מוכרת - היא מגיעה לחזרות לפחות פעם בחודש ואת זה אף אחד, אבל אף אחד, לא יוכל לקחת ממנה. היא מכירה את כולם וכולם מכירים אותה. היא בת בית אצל העולם ואישתו. חלומה הגדול להיות מורה ללשון, על אף הקושי הגדול שבללמד איבר זה של הגוף. |
|
העולה החדש מארץ היֶן העולֶה התאקלם במהירות בתזמורת האיומה שלנו. מיצוביצ'י הוא אדם עתיר נכסים ומספרים עליו שאם היה מניח את שטרי הכסף שצבר זה לצד זה, היה אורך השדירה מגיע עד לכניסה לנס-ציונה. לצד היותו עובד בכיר בהרכבת הרדיו-טייפ במחלקה ע"ש סובארו במפעל ע"ש מיצוביצ'י בעיר סוזוקי שביפאן, החליט אישימוטו לנגן בתזמורתנו. פרטים שוליים כמו חוסר הידע שלו בנגינה בכלי מוסיקלי כלשהו והיותו חרש, לא מקשים עליו כלל, שכן אישימוטו מעולם לא הגיע לחזרות. בדרך כלל מנגן במקומו בן דוד שלו, מכוניטו מיצ'וביצ'י. אישימוטו הוא איש מקסים, מעידים עליו חברי התזמורת (שמעולם לא פגשו אותו...) - מעולם לא רב עם חבר בתזמורת, לא נכנס לדברי רעהו ולא מרכל מאחורי הגב. שמועות מספרות שבערב ידידותי נוסח "חיים שכאלה", שערכו לו חבריו בתזמורת, השתתף רק הוא (וגם זה מרחוק...). ללא ספק, זכאי האיש הזה להתמנות למבקר המדינה - אבל שיבוא לבקר לפחות פעם אחת... |
|
פינצ'וטו זכה לכינוי "האדום" לא בשל דיעותיו הפוליטיות אלא בשל העובדה שהוא השיאן העולמי בשתיית יין-אדום תוך כדי שירת ההימנון הרוסי. ספר הג'ינס גם מתעד אכילת 35 שיפודי בשר אדום (כולל צ'יפס, סלט ומשהו קר.. תודה!) תוך שירת ההימנון הסיני מלמעלה למטה - אך זה כבר שייך לקטגוריה אחרת ושיא זה מעולם לא הוכר. פינצ'וטו מנגן בתזמורת מאז נולד ומספרים כי החל לנגן בכלי שלו לאחר שהתאהב בילדה ששמה בישראל קרן. כטיפוס שהמוסיקה היא רק תחביב אצלו ולא קרדום לחפור בו, הפך "יין שרוף" פינצ'וטו לשרברב מומחה שאצולת הממון של תל-אביב נעזרת בו מעת לעת בהחלפת הצנרת. אתר האינטרנט שלו עמוס במעריצים המשוחחים זה עם זה בשבחו ומחליפים ברזים. כשרברב, הוא הכניס מספר שיפורים בקרן שלו ואחד מהם (הגדלת קוטר הצינור לשני צול) זיכה אותו בפרס השנתי של איגוד השרברבים של חולון - פרס "צינור דוד". מראהו המסתורי זיכה אותו גם בכינוי "שודד הים המנגן" ומעת לעת הוא נאלץ להגיש טביעות דיבה בחוף גורדון, כנגד המציל נפש אחת בישראל. |
|
שושנית הגיעה אלינו אחרי קריירה מעניינת בתחום המזון. היא למדה לבשל בביה"ס לבישול ע"ש השמן מה"השמן והרזה" והתמחתה במאכלי עמים. היא ידועה כמי שפיתחה את החומוס החמוץ-מתוק (מה שיהפוך למאכל סיני מצליח בשנחאי) ואת הסטייק בטעם בננה, שאומרים שכשאיינשטיין טעם אותו בפעם הראשונה, הוא החליט לחקור את האפשרות לקצר את חייו. שושנית נתקלה בנבל לראשונה בסיוריה בשוק הפשפשים של עיירה קטנה ונידחת בלב הרי ההימליה, מקום שעל מנת להגיע אליו צריך להיוולד בו. היא אכן דאגה להיוולד שם ובסיוריה בעיירה הקסומה היא גילתה נבל. הבחור היה כל כך נבזה שהרומן ביניהם נכנס לספר השיאים של יוסי (זה המתחרה הגדול של הגינס). הרומן השיג שיא בכך שהנבל עזב אותה עוד לפני שהכירו. ומעשה שהיה כך היה: יום אחד קיבלה הודעה בדואר שהוא עוזב אותה כיוון שהכיר מישהי אחרת והתאהב בה. "נבל" היא אמרה לעצמה ואז נזכרה שהיא בכלל לא מכירה אותו. מהתיסכול העצום על הרומן הגדול של חייה שנגמר עוד לפני שהחל, החליטה לשנות את חייה מן הקצה אל הקצה. היא עזבה את העיירה ועברה לבת-ים שם החלה לנגן בנבל והקימה את מועדון המעריצים של ראש העיר המקומי. היא עדיין אוהבת לבשל ובמיוחד היא אוהבת להכין דג נשמה (סוֹל). היא גם לא מוותרת מעת לעת על הגלידות של "שטראוס" (ולא מדובר ביוהאן). |
|
מרסל פיצ'וּצ'וּ הוא הטיפוס הפופולארי ביותר בתזמורת. הוא כל כך אהוד על החברים שהם מכנים אותו "המוסכניק" (מה הקשר???). הוא שותה בירה כמו מים (כוס אחת) ואוהב להמר על סכומים גדולים (פעם הפסיד 2 שקל בהתערבות שזכתה לכינוי "ההתערבות של המאה" - מאה אנשים התערבו מי יותר גבוה ופיצ'וצ'ו, שסובל כנראה ממחסור חמור באינטיליגנציה, זכה במקום ה-98). הוא מחליף חברות כמו גרביים (שמועות עקשניות טוענות שהגרביים שהוא לובש מכתה ג' מתחילות כבר ללחוץ...) וידוע כבליין תל-אביבי המעורה מאד בחיי הלילה (הוא יודע להצביע על הירח, כוכבים... מן ידען כזה). את האבוב הוא הכיר בעת שיט אבובים בירדן. הוא שט לו להנאתו באבוב ששכר ולפתע החליט לנגן עליו - עדי ראיה מספרים כי הוא עמד באמצע הנהר (מאז ישו לא ראו דבר כזה) והחזיק בידיו את הסירה כשהוא מתעקש שהוא נגן אבוב דגול. חבריו הרבים מהבוהמה החליטו לקנות לו מתנה לרגל השחרור מבית-החולים לחולי רפש: אבוב. זה היה כלי קטן ודקיק, יפה צליל ועדין מראה. כל כך חבל שהוא טבע בירקון. "המוסכניק" החליט לשוט עליו... |
|
אשה זו היא דיוָה אמיתית. היא מאמינה בחיי הנישואין ובנאמנות מוחלטת לבן-הזוג. לדעתה, חיי הנישואין הם המצאה מושלמת ויש לשמור על הנישואין כבבת-עין. מבעלה הראשון יוחנן לב-הרים, קיבוצניק ואיש אשכוליות, התגרשה לאחר שגילתה את חוסר הנאמנות שלו - מספרים שתפסה אותו מלטף תרנגולת ושואל אותה אם היא אוהבת ביצים גדולות. הפרופסור שמריהו אבוקסיס, בעלה השני והמיתולוגי, ממציא השעועית, הגלגל והמסמר, נזרק מהבית לאחר שנמצא כשהוא מוציא דברים מהקשרם. כמוהו אולץ לנטוש את נכסי המשפחה גם מקסים רוזן, פילוסוף וכותש-זעתר ידוע, שזקני צפת זוכרים כאיש שהביא לשם את הגליוטינה הראשונה ונתפס כשהוא מנסה לערוף את ראשו של ראש-העיר כהכנה ל"מהפיכה הצפתית", כפי שהגדירה. בעלה השמיני, ג'ראלד בוגנים, היה סופר מפורסם בצרפת - משך שנים היה סופר מכוניות בעבור חברת סקרים שבדקה את נפח התנועה בצירי תנועה עיקריים. היו עוד 4 בעלים נוספים שהנישואים עימם היו כה קשים לפנינה עד שהחליטה שלא לשאת את שמם... פנינה מנגנת בפסנתר בתזמורת שלנו ושמועות עקשניות בתל-אביב גורסות כי היא הנגנית היחידה המסוגלת לבצע את "סונטת ליל-ירח" מהסוף להתחלה... והכל בעל-פה ותוך כדי ריקוד טנגו עם חציל! |
|
איצ'קו הוא טיפוס מרתק. הוא איש רב פעלים ותחביבים ועוסק בספורט וסיכונים הממלאים את כל זמנו הפנוי. על אף מראהו היבש משהו, המזכיר בחזותו דמות של מנהל חשבונות מסניף של ההסתדרות, יודעים כל חבריו שהוא איש מרתק שיום אחד במחיצתו מסוגל לספק כמות ריגושים שאדם רגיל חווה בחיים שלמים. הוא עוסק בטיפוס חבלים ועיתונאי סודני חשף פעם בעיתונו את העובדה שהוא היחיד בעולם שישנן הוכחות ברורות לכך שירד בעזרת חבל מבנין מספר 32 ברחוב העליה בתל-אביב. שום ספורטאי אחר לא העיז לבצע סנפלינק מבניין זה (שאם לא כן, היו אלו בודאי יוצאים לתקשורת ומראים הוכחות חותכות). הוא ידוע בחיבתו לצניחה חופשית ומספרים שבמלחמת העולם השניה הוא צנח עם חנה סנש ומצנחו לא נפתח (למזלו, הוא התעורר בזמן...). אך חיבתו לעימותים פיזיים עם חיות טרף היא שהביאה למירב פירסומו. הוא נאבק באורח קבע עם יתושים, חתולים, כלבים ובמקרה אחד מתועד עימות קשה עם בצק אלים. לקראת הפנסיה, כהרפתקן חסר-פשרות שכל חייו קודש לחיפוש אחר סיכונים ופסגות חדשות, איתר איצ'קו את האתגר הגדול מכולם: לנצח את המנצח! המנצח שלנו הוא חסר רחמים (לאשתו קוראים ברכה). הוא ידוע כמנצח תוקפני ושחצן ומספרים עליו כי בניתוח שעבר להשתלת לב חדש הלב דחה אותו. מולו עומד איצ'קו בכל חזרה והוא דופק ודופק (בטימפני) והמנצח פשוט לא יכול לעצור אותו... |
|
סלבאדור קונצ'יטו גדל בדרון-אמריקה והיה למהפכן צעיר ונלהב. למעשה, עקרונות המהפכה היו מוכרים לו עוד מהבית. המהפכה שבחדרו היתה מתמדת וכל נסיון להשליט סדר ומשטר בין חפציו הסתיים בהתקוממות המונים של ספריו הערומים זה על גבי זה בערמות שלעומתן הבריקדות של אוקטובר 1918 היו שלוליות נמוכות קומה. כבר כילד, הנהיג סלבאדור את הסניף המקומי של "שוחרי החופש" ופעם בשנה הם ניצחו את המשטר ויצאו אל החופש הגדול כשהם מצויידים בחוברות עבודה וקרטיבים. כבחור צעיר הנהיג את מרד הסטודנטים בעיירה צ'יפופו וכמעט נארג על ידי נוּל שעבר בסביבה. הקרב היה קשה. המשטרה שיסתה בסטודנטים הממורמרים עשרות כלבי פוּדל אכזריים וחילופי האש נמשכו כל הלילה, כששוטרים וסטודנטים מחליפים זה עם זה מציתים וגפרורים בוערים. בהמשך חייו, סיפרו על קונצ'יטו, שנתפס בידי כוחותיו של הג'נרל מִידִי ונשפט על הברחת סמים. הוא לא הכחיש שהבריח טונות של סמים שחסמו את הכניסה לביתו והטעים שאולי עשה זאת בגסות מה ("עופו מכאן, סמים מכוערים וממכרים שכמותכם!" - ציטט הטובע המחוזי את דבריו ונעלם בים) אך כוונתו היתה טובה ("לעבור את הקיץ בשלום!"). לאחר שישב בכלא בבואנוס איירס (אך עמד על שלו...) הוא החליט לעלות לארץ ועשה זאת עם סולם. הסולם המצויין בו השתמש, כל כך השביע את רצונו שמאז הוא מנגן רק בו. ואכן, סלבאדור הוא מהאהודים שבחברי תזמורתנו. אך מרגע שהוא מתחיל לנגן, קשה לסבול את העובדה שהוא מעולם לא הסכים לבצע את יצירותיו בסולם שאינו דו מינור. מאמריו הרבים בכתבי-עת מוסיקליים מטיפים לנגינה של סימני בֶּמול בלבד והוא גורס שהדיאֶז הוא מקור הרע בעולם. |
|
שרה בן-נתן היא מהיפות שבחברי תזמורתנו. שמועות זדוניות גורסות שהיא מזכירה גבר אך כל מי שעיניים בראשו רואה שאין להן אחיזה כלשהי במציאות. שרה נולדה בוינה של סוף המאה ה-19 וחבריה הקרובים יודעים לספר שהיא נשמה את אותן מולקולות של אויר שיצאו מפיהם של זיגמונד פרויד, פרנץ שוברט, הרצל וישעיהו קוצין, בעל מכולת מקומי. כילדה צעירה הקסימה בן-נתן את כל רואיה. נשיותה הכובשת בגיל כה צעיר היקנתה לה מוניטין בוינה של אותם זמנים והיא היתה מהנשים היפות של אותה העת. זקנה המתבדר ברוח (שהרצל קיבל ממנו את ההשראה לזקנו המפורסם) היווה את סמל ההיכר שלה והכרס המשתפלת, שגידלה באדיקות, טופחה על ידה למימדים של פולחן מקומי. רבים מגברברי העיר היו מתחרים בקול על תשומת ליבה והם היו מהלכים כמו טווסים, עם שמלותיהם הצבעוניות ומחוכי הבטן, למול הנערה המצודדת עם השפם. היא התפרסמה בכל אוסטריה בשנות ה-50 בעת שירקה על הנשיא האנטישמי והיכתה אותו. לעיתונאים אמרה אז: "אני אוהבת להכות רוק..." אך למשטרה היא סיפרה את הגירסא האמיתית - האיש גס והתבטאויותיו החריפות כנגדה עברו את גבול הטעם הטוב. היא הושמה במאסר שבמהלכו ביקשה להוסיף לה שליש על התנהגות טובה אך שלטונות הכלא סירבו. כשהשתחררה מהכלא גויסה לצבא ושירתה שם כרס"ר עדין ומתחשב. אך היא החליטה לעלות לארץ הקודש ומצאה עצמה חצוצרנית מובילה בתזמורתנו, התזמורת היחידה בה לא נדרשה להראות כל ידע בנגינת חצוצרה. |
|
קובה הוא אדם מאמין. הוא רב (עם כל שכניו), עוסק בקבלה (ובחשבונית), ובבנק תמיד קוראים לו "הבבא תור!". אמונתו הגדולה לא נולדה ביום אחד. הוא החל לעבוד כשרברב במחלקת המים של עירית פתח-תקוה ועם הזמן הוא נמשך יותר ויותר אל המקורות. ואכן, בשנת 1963, הוא התקבל לעבודה ב"מקורות" - שם פיתח את רעיונותיו אודות המים המינימליים. רעיון זה שהפך אותו למליונר, התבסס על אמת פשוטה: יותר משאנשים אוהבים מים מינרליים הם אוהבים להיות בסטייל ולכן הם קונים את בקבוקי המים הללו. יוסי קובה הציע להם אלטרנטיבה - "קנו בקבוק ריק והישארו בסטייל. את המים תוכלו לשתות בסתר מאיזה ברז שתמצאו..." העובדה שהבקבוק עלה מחצית מהסכום של בקבוק מלא הפכה את בקבוקי המים המינימלים ללהיט ומנגד - את קובה למיליונר. הוא ממשיך לקיים את מצוות הדת כהילכתן. שלוש פעמים בשנה עולה קובה לרגל ופעם אחת לצוואר. קובה תורם לצדקה ועושה חסדים ידוע בקהילה: פעם התעקש להעביר את הכביש זקנה אחת שככל הידוע לא רצתה בכך. אך טוב ליבו לא נתן לו להניחה כך סתם ברחוב... בהזדמנות אחרת התרים מאות אנשים למען השתלת כיליה לאדם בריא... מקרה לא פחות ידוע הוא המקרה שבו הקים בית תמחוי שבו התעקש להאכיל חינם יום-יום, משך זמן רב, מאות מנהלי בנק מרחבי תל-אביב. בית התמחוי נסגר לאחר שהאוכלים התלוננו שהסטייק אינו עשוי דיו ושדגי הלוקוס לא מתובלים מספיק. בתזמורת אחראי קובה על הנגינה בטוּבה והוא עושה זאת באמונה וביראת שמיים. כמי שלמד במשך 4 שנים בישיבה ועוד שנתיים בעמידה נחשב קובה תלמיד חכם. כיום, הוא זקן המקובלים (בחברה). |
|
כן, אנחנו יודעים שהגברת ויולה אינה נראית כטייקון וגאון מחשבים, אך היא כזו. היא ידועה בשמה המקצועי ביל גייץ והיא העומדת מאחרי הצלחת הענק של חברת מיקרוספוג, יצרנית תוכנת הניקוי הידועה. ויולה היא מתכנתת מוכשרת ושולטת במבחר אדיר של שפות מחשב וקודים לפיצוח. היא גם המוח העומד מאחרי אחד הפרוייקטים השאפתניים והמורכבים שנעשה בישראל: תיכנון גרעיני עפולה. פרוייקט מדהים זה נחשב בלתי ניתן לשחזור ובשום מקום בעולם לא הצליחו לייצר את גרעיני עפולה (אם כי ידועים פיתוחים מעניינים כפיסטוקי ניו-יורק, שקדי איסטנבול ואגוזי קרית-אתא). כרופאה מוכשרת, טייסת, מנהלת חשבונות סוג 2 ומורה לריתמיקה, סובלת סי++ מחוסר זמן כרוני ומעומס קשה הגורם לה לערבב את תחומי העיסוק שלה ואף לטעות לעיתים: בעיתונים סופר על מקרים בהם ניסתה להטיס מכשיר אולטרא-סאונד, בהזדמנות אחרת הגישה דו"ח שנתי לפסנתר שלה ויש הטוענים כי ביצעה ניתוח מעקפים למכונת חישוב. ויולה היא עילוי בויולה וכולנו זוכרים את היום בו הצטרפה לתזמורת כיום בו המוסיקה בתזמורת חדלה להיות מנוגנת והחלה להיות מנוונת. היא פעילה ב"ועד למען החיה" ובשאר גופי התנדבות ציבוריים. |
|
יונה שלום הוא המשכיל שבחבורה. הוא אמנם נראה כראש-ממשלה בפנסיה, אך הוא בליין אינטנסיבי, חבר ביזארי, לוחם אמיץ ושחקן אופי מדהים. הוא ידוע בכשרונו המסחרי המפותח ובמוחו הקודח שאיפשרו לו פעם אחר פעם לבצע עיסקאות מדהימות: פעם השתכנע לקנות 2 דירות במקום אחת, משום שהובטח לו שעל קניית שתי דירות יקבל עציץ חינם. בפעם אחרת רכש דירת נופש בקלקיליה ועיסקה אחרת עליה דווח רבות בעיתונות היא זו בה שכר את דירתו שלו משום שהמחיר היה אטרקטיבי. דמיונו העתיר הוא מן המפורסמים בישוב המתחדש בא"י: לפני שנתיים הוא נתפס על ידי שוטר כשהוא משקה עמוד חשמל ממתכת באמצע הלילה. בחקירה הוא הסביר שכך התחיל גם מגדל אייפל ושעל פי חישוביו השקייה מתמדת בת 15 שנה תנפיק מגדל גבוה מההוא בפאריס, שכן הקרקע אצלנו טובה יותר. שלום ידוע גם בתפקידים רבים שמילא על המסך הקטן: הוא הופיע כמיץ מנגו בסדרה "היפים והמיצים" וזימר את תפקיד תא הטלפון בקליפ ל"עני והתא נשנה את העולם". גם בצבא היה שלום מהלוחמים הנועזים ביותר: הוא היה מפקד ענף במגב והתפרסם כשהציל את כל חבריו בעת שנשכב על רימון חי שנפל מעץ שלידו עמדו. אך במיוחד ידוע "הדיקטטור" ביכולתו להוציא חלקים מגופו ולעשות בהם שימוש משונה: הוא שם עינו בכוס, שם לב לדברים שונים, שם רגל למתחריו, נותן כתף לחבריו, מוציא לשון למי שמרגיז אותו ופותח פה על מתנגדיו. רק חבל שהוא הולך ומשמין כל הזמן. זה כנראה מפני שהוא מחזיק דברים בבטן. שלום יונה. |
