ריקודי הסוויטה המקוריים
Sarabande,
Saraband, Sarabanda - סרבנד - ריקוד ספרדי
איטי במשקל משולש ומבנה דו-חלקי פשוט עם הדגשה קלה על הפעמה השניה. הוא מצוי
גם סוויטה הקלאסית, לפני הג'יג המסיים. מפורסמת הסרבנדה לחליל מהסוויטה לחליל
מספר 2 של י. ס. באך.
Gigue
- ג'יג - ריקוד מהיר במשקל משולש המסיים את
הסוויטה הקלאסית. צורתו בדרך כלל דו-חלקית ולעיתים פותח החלק השני בהיפוך
של הנושא מהחלק הראשון. באך נהג לסיים את הסוויטות לצ'מבלו בג'יג.
נוספו לסוויטה מאוחר יותר
Minuette
- מינואט - ריקוד כפרי צרפתי נינוח שנכנס לחצרות
המלכים ואף לצורות אמנותיות רבות - סונטה, סימפוניה ולפתיחות לאוריטוריה.
במשקל 3/4.
Hornpipe
- הורנפייפ - ריקוד אנגלי פופולארי ומלא חיים
שנולד מריקודי מלחים. עד סוף המאה ה-18, היה מנוגן במשקל 3/2 אך, מאוחר יותר,
החלו לכתוב ריקודי הורנפייפ ב-2/4.
Badinerie
- בַּדִינַרִי - ריקוד קליל במשקל זוגי. נמצא,
לעיתים, בסוויטה. מפורסם הבדינרי מהסוויטה מספר 2 של י. ס. באך.
ריקודים נוספים
Waltz
- ואלס - ריקוד במשקל 3/4 שהיה פופולארי מסוף
המאה ה-19. יוהאן שטראוס הבן היה גדול כותבי הואלסים. מקורו באוסטריה.
Tarantella - טרנטלה - ריקוד מהיר שמטרתו היתה ריפוי מעקיצת עכביש הטרנטולה.
Farandole - פרנדולה - ריקוד שמוצאו האמיתי כנראה יווני אך הוא התפרסם בדרום צרפת. משקלו 6/8. ביזה שילב פרנדולה ביצירה "הארלזיאנית".
Bolero - בולרו - ריקוד ספרדי במשקל 3/4. ראוול הנציחו ביצירתו הפופולארית בשם זה, על אף שהשתמש דווקא בריקוד הפַנְדַנְגוּ למוסיקה שכתב.
Fandango - פנדנגו - ריקוד ספרדי מלהיב במשקל 3/4.
Czardas - צ'ארדש - ריקוד הונגרי פופולארי המושפע ממוסיקה צוענית. מבנה דו-חלקי (חלק איטי וחלק קצבי). ליסט הכניסה למוסיקה האמנותית.
Mazurka
- מזורקה - ריקוד פולני עממי שהפך לריקוד אצולה
כלל אירופי. במשקל 3/4 תוך הטעמה של הפעמות החלשות בתיבה. שופן כתב מזורקות
רבות.
Hopak, Gopak - הופק, הופק - ריקוד עממי רוסי עליז במשקל זוגי. מוסורגסקי שילבו ב"היריד בססורוצ'ינסקי".
Ecossaise - אקוסייז - ריקוד סקוטי במשקל 2/4 מהמאה ה-18.
Chaconne
- שאקונה - ריקוד ספרדי איטי במשקל 3/4. הנושא
המצוי בו הוא בבאס המנוגן שוב ושוב (אוסוטינטו) כשמעליו נרקמת המנגינה. נכנס
לסוויטהבמאה ה-17. מפורסמת השאקונה מהסוויטה לכינור ברה מינור מאת י.ס.באך.
Cha
cha cha - צ'ה צ'ה צ'ה - ריקוד חברתי שמקורו
בקוּבַּה והיה פופולארי ביותר בשנות ה-50 של המאה הקודמת. המשכו של המָמְבוֹ.
שמו נובע מהמקצב: שני רבעים, שלוש שמיניות והפסקה של שמינית.
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |