|
מלחינים
ליסט
רימסקי-קורסקוב
מוסורגסקי
פרוקופייב
סן סאנס
ריכרד שטראוס
הולסט
סמטנה
|
מוסיקה תכניתית
/ הפואמה הסימפונית
מוסיקה בה המלחין
מתאר נושא הלקוח מהספרות, השירה או רעיון מסויים שאינו מוסיקלי.
בניגוד למוסיקה מוחלטת המוגשת למאזין כמות שהיא, מייצגת המוסיקה התכניתית
משהו חיצוני לה. שיא פריחתה של המוסיקה התכניתית
הוא בתקופה הרומנטית .
ליסט
הוא הראשון שהציג ליצירתו תכנית שהיא המנחה את הפואמה הסימפונית (בעברית,
השירה הסימפונית - כפי שהוא קורא למוסיקה התכניתית) ולא הצורה המוסיקלית לבדה.
גם בטהובן
צרף לסימפוניה "הפסטוראלית"
שלו דברי הסבר ותיאור, אם כי לא התכוון לתכנית
של ממש אלא לרגש.
מוסיקה תכניתית
מציגה לעיתים חיקוי מוסיקלי ברור של אלמנטים חוץ מוסיקליים ("זמזום
הדבורה"
של רימסקי-קורסקוב)
ולעיתים רק רמזים לנושא ("הים" של
דביסי,
"תמונות בתערוכה"
מאת מוסורגסקי
ו"קרנבל החיות" של
סאן-סאנס).
יצירות תכניתיות ידועות נוספות הו "מולדתי"
של סמנטה,
"שחרזדה"
לרימסקי-קורסקוב
וסוויטת "כוכבי הלכת"
מאת הולסט.
מלחין מרכזי במוסיקה
של המאה ה-20, שהביא את הפואמה הסימפונית לשיא של הבעה היה ריכרד
שטראוס.
ביצירותיו, כגון "כה אמר זרטוסטרא"
ו"טיל אולנשפיגל",
הוא הפך עצמו למלחין מרכזי בצורה זו.
דוגמאות למוסיקה תוכניתית
הפואמה "כה אמר זרטוסטרא" אופוס 30
מאת ריכרד שטראוס
|
פרק "השחר" מתוך "פר-גינט"
מאת גריג
|
היצירה התכניתית "שוליית הקוסם"
מאת דיוקא
|
|
Xtend
האזנה
תקופה
מילון
אינטרנט
פרוייקטים
מצאנים
|
