ציפור האש מאת סטרוינסקי

סטרוינסקי היה מגאוני המאה ה-20 ומעניין שיצירותיו הגדולות נכתבו כמוסיקה לבאלט. לא היה עוד מלחין שכה הירבה לכתוב לבאלט ובכל זאת המוסיקה שלו עומדת בפני עצמה ונשמעת מצויין גם ללא הרקדנים והרקדניות. סיפור העלילה מקורו באגדה רוסית עממית עתיקה על המכשף הגדול קושצ'יי ששבה 13 נסיכות והחזיקן בגן הקסמים שלו. הנסיך איואן, בנו של הצאר הרוסי, מנסה לשחרר את הנסיכה היפה בה התאהב ואת אחיותיה ולהילחם במכשף. בדרך הוא צד את ציפור האש אך משחררה מיד. הציפור אסירת-התודה נותנת לו נוצת קסמים. איואן מצליח לחדור לגן הקסמים ולגבור על השומרים והאבירים המכושפים המסתערים עליו בדמות מפלצות איומות. בזכות נוצת הקסמים של ציפור האש מצליח לגבור על כולם ולנצח את המכשף. הנסיכה היפה נישאת לו ומאז הם חיים באושר.‏

אחרי הפתיחה הקודרת מופיע ריקוד הציפור ולאחריו וריאציה. מחול הנסיכות הקסום מגיע ולאחריו ריקוד הקוסם הרע - ריקוד שטני ואפל במקצב מהיר ומשלהב. שיר ערש לנסיכות הנרדמות ובסיום - תמונת הנצחון על המכשף ושחרור הנסיכות במוסיקה שמחה ומלהיבה.‏

סטרוינסקי מתגלה במוסיקה הזו כאמן של סגנונות וצבעים מוסיקליים ומכין את הקרקע להישג הבא, שיבוא שנתיים לאחר מכן - המוסיקה לבאלט "פולחן האביב".‏