התזמורת של המאה ה-17 היתה קטנה למדי והוחזקה על ידי משפחות אצילים לאירועים וקונצרטים פרטיים.
להנדל
היו בתזמורת כ-30 נגנים. באך
השתמש בתזמורת בת 18 נגנים.
משפחת הכינורות
החליפה את משפחת הויוֹל
ככלי המיתר החשובים בתזמורת (חוץ מהקונטרבאס
שבא ממשפחת הויול ונשאר בתזמורת).
בכלי המיתר
חלה חלוקה בין 4 קבוצות עיקריות: הכינורות הראשונים
ושניים, הויולות
,
הצ'לים
והקונטרבאסים המנגנים, לרוב, את תפקידי הצ'לו.
כלי הנשיפה
מעץ
כללו, לרוב, שני אבובים
(או, לעיתים, חלילים
)
ובאסוּן
.