|
תוכנות מומלצות לקורס רייב: HammerHead - מכונת מקצבים משוכללת
מהו הרייב?
מוסיקת הטכנוטכנו הוא שם כולל למוסיקה המיוצרת באמצעים אלקטרוניים, המעמידה במרכז את הפעימה החזקה והעושה שימוש בקצב כאלמנט היפנוטי. במוסיקת הטכנו אין, בדרך כלל, שירה והטמפו של מוסיקה זו נע, בדרך כלל, בין 115-160 פעימות לדקה. על אף שיש יוצאים מן הכלל הרי שלרוב מוסכמות אלה שולטות בז'אנר. במוסיקת הטכנו עושים שימוש רב גם בסמפלים (דגימות) הנלקחות מהקלטות של שירים אחרים, מצלילים מוסיקליים שונים כמו מוסיקת עולם ואף מצלילים שאינם מוסיקליים אך משתלבים במוסיקת הטכנו בהתאמה מלאה. כך, הופכת מכונת ייצור תעשייתית לשותפה מלאה בהפקת מקצב טכנו וציטטות מהסדרה "מסע בין כוכבים" לחלק משיר טכנו אחר. |
סגנונות טֶכְנוֹ שונים:House - האוזמוסיקת ההאוז היא המקור. הכל התחיל בשיקאגו כשהדי-ג'יים החלו להשמיע מוסיקה שהתבססה על תקליטי מוסיקת נשמה בשילוב עם מכונת תופים, שהיתה אז המצאה חדשה ומסקרנת. המוסיקה החדשה והנקיה, בשילוב בין שירת הנשמה הכושית עם מקצבים דיגיטליים וחדישים הביאו למסיבות ה"בית" (מכאן השם "האוז") אנרגיות מדהימות. במוסיקה זו משולבים, בדרך כלל, גם צלילי פסנתר וצלילים "שמחים" - יותר מבכל סגנון טכנו אחר.
Acid-House - אסיד האוזאסיד-האוז התפתח כשמספר מכונות תופים דוגמת ה-303 של חברת "רולנד", פיתחו צליל "פאנקי חם" הנשמע מעט "נוזלי". המלה "אסיד" היא אחד המקורות להתנפלות על הז'אנר כמעודד שימוש בסמים, אך יש טענה שמקור המלה הוא דווקא בשימוש .(acid burn) בסימפולים מתקליטים אחרים דוגמאות:
ודוגמאות לאסיד-טראנס:
Techno - טכנוהמהדרין מחלקים את הטכנו ל-4 סוגים: זהו איסוף של אמנים וסגנונות שונים שהשפיעו על ראשוני היוצרים של הטכנו בדטרויט. אין להם מכנה משותף סגנוני של ממש. דוגמאות:
דוגמאות:
בעוד שהטכנו של דטרויט הוא בעיקרו צירוף של טכנו-פופ אירופי ופאנקי אמריקאי, הרי שהטכנו הקשה מנוגן במהירות ובכלים דומים, למעט מכונת התופים טי.אר. 909 של רולנד שהיא המועדפת כאן. הוא סוחף מזה של דטרויט ובעל סאונד מתכתי יותר. דוגמאות:
Techno / Rave ד. טכנו-רייבזהו טכנו מסחרי יותר. סגנון של טכנו שהוא רך וקל יותר לשמיעה. אם שמעת מוסיקת טכנו המערבת ראפ או קולות שירה, הרי שסביר ששמעת את הטכנו-רייב (בדטרויט-טכנו ובטכנו ה"קשה" השירה נדירה במיוחד). דוגמאות:
Breakbeat - בְּרֶייקבִּיטהברייקביט מזוהה על ידי דגימות היפ-הופ המושמעות בקצב מהיר יותר. לעיתים קרובות, מושמעים שירי רגאיי והשפעות מסגנון זה חודרות לברייקביט, על ידי הכפלת הקצב בשניים (מהירות הרגאיי היא בין 65 ל-80 פעימות לדקה בעוד שהברייקביט הוא לרוב במהירות כפולה). הברייקביט מצויין בכדי להרקיד אך הוא פחות מהפנט מסגנונות טכנו אחרים. דוגמאות: Jungle:
DarK:
Ambient - אמבְּיֶינטמוסיקת האמביינט היא מוסיקה שנועדה בעיקרה להרגיע את המאזין ופחות להרקידו. מוסיקת אמביינט מכילה מקצבים וסימפולים מרגיעים והיא יוצרת תחושת רוגע ונינוחות, מה שגורם לרבים לראות בה כלי ריפוי וטיפול של ממש. דוגמאות:
Trance - טראנסמוסיקת הטראנס נולדה בחוף גואה שבהודו והיא נעימה ועדינה מרוב מוסיקת הטכנו. כמו מוסיקת האמביינט, אך, בניגוד לאמביינט, הטראנס מאפשר לרקוד לצליליו. מוסיקת הטראנס מנסה לקחת את הרוקדים לעולם אחר ולהכניסם לטראנס של מוסיקה ותנועה. הטראנס היא עירוב של מוסיקת אנרג'י אירופית (דאנס ב-140 פעימות לדקה) ושכבת מוסיקה תעשייתית. התוצאה היא טכנו אינטנסיבי המגשר בין טכנולוגיה לרוחניות. דוגמאות:
סגנון הטראנס הקשה הוא תוצר של הטראנס ופופולארי במיוחד בסצינה האירופית. הוא נבדל מהטראנס במהירותו הגדולה יותר (150 פעימות לדקה), החובה לצלילים של מכונת טי.בי. 303 של רולנד ושכבות של סטרינגס (מיתרים). דוגמאות:
Tribal - טרַיבָּלמוסיקת הטרייבל (שֶבֶט) מזוהה בסאונדים ובמקצבים המחקים סגנונות מהמוסיקה העממית והתרבויות המוסיקליות השונות שבעולם הגדול. שימוש באלמנטים שבטיים ופולחניים מאפריקה, הודו, האינדיאנים ועוד והכנסתם לרייב המודרני יוצר קשר מיוחד בין המוסיקה החדשה לשורשיה הקדומים. הרוקד הופך לשותף בפולחן המוסיקלי-ריקודי ומשיל את הקליפה התרבותית העכשוית לטובת הראשוני, הפרימיטיבי, האמיתי שבו. דוגמאות:
Progressive - פְּרוגְרֶסיבזהו הסגנון החדש ביותר והפחות מוגדר מכולם. יש בו פחות סימפולים ופחות שירה של זמרות והוא לא מתבסס על תרבות ההיפ-הופ. במקום אלה, יש בו יותר כלים אותנטיים, מלודיות חוזרות וטמפו שבין 120 ל-125 פעימות לדקה. יש בו תמיד נקישות חזקות ולעיתים הוא דומה לאסיד-ג'אז. על השם, שנבחר על ידי מגזין למוסיקה, יש חוסר הסכמה, אך הוא עדיין לא הוחלף על ידי שם אחר. הפרוגרסיב שונה מההאוז הרגיל ולכן אין לשייכו לסגנון זה. דוגמאות:
Deep House - דיפּ האוזהדיפ-האוז הוא סגנון שהושפע רבות מהצירוף בין הגוֹסְפֶּל למקצבי ההאוז של שיקאגו. הוא משלב זמרות מדהימות, אורגנים מפחידים עם מהלכי האקורדים האופייניים להאוז. הדיפ-האוז הוא הרחוק ביותר ממאפייני הטכנו.
הדי-ג'ייבעולם הרייב מחליף הדי.ג'יי. (תקליטן) את המוסיקאי המופיע, כמרכז המופע. תזמורתו של הדי. ג'יי. כוללת, במקום נגנים וכלי נגינה, צמד פטיפונים וציוד אלקטרוני-מוסיקלי כסמפלר, מכונת תופים ועוד. על הדי. ג'יי. להכיר היטב את התקליטים שעימם הוא עובד - את הסולמות, הטמפו של כל שיר, הברייקים (הפסקות) ועוד. רק די. ג'יי. השולט בחומר המוסיקלי באופן מושלם יוכל להגיע לרמת הסינכרוניזציה (תיאום) המושלמת לחיבור בין החומרים המוסיקליים השונים. הטובים שבדי. ג'יים בעולם הם סופרסטארים של ממש וממלאים מסיבות רייב בקהל אדיר, הבא בעיקר בשבילם. בין הדי. ג'יים. הידועים בעולם תמצאו כוכבי ענק כגארת, די. ג'יי. דוק מרטין (בתמונה) ודי. ג'יי. דן.
הצד הויזואלי
מקור תוכנות הרייב והסמפלים באינטרנט:
|