קארל אורף הצליח ליצור יצירה אחת בחייו שזכתה להצלחה ולהכרה כחשובה. זוהי ה"כרמינה בורנה"‏ שבניגוד לכל הציפיות זכתה להצלחה מסחררת בקרב רבים שאינם נמנים על מאזיני המוסיקה הקלאסית האופיניים. מה סוד הצלחתה? מדוע הפכה ליצירה הקולית המודרנית המוכרת והמצליחה ביותר?‏

המתכון של אורף להצלחה היה כזה: קח תמלילים עתיקים של נזירים מתלמדים משנת 700 לספירה,‏ דאג שיהיו שירים העוסקים בזימה, שיכרות ומלאי קללות וניבולי-פה ובנה עליהם יצירה מודרנית, בעלת מקצבים סוחפים ומיוחדים המורכבת משירים קצרים המושמעים בזה אחר זה.‏

חישוביו של אורף הצליחו מעל למשוער. השפה הלטינית גירתה את דמיונם של מליונים והמנגינות היפות של אורף סחפו אותם להערצה של היצירה המנוגדת למוסיקה של המאה ה-20. "כרמינה בורנה" היתה בדיוק ההיפך מהמוסיקה המודרנית: מלודית, מעניינת ופשוטה להאזנה. קצת צהובה אך לא המונית (את המילים לא ניתן להבין בדרך כלל וטוב שכך...). ההמונים הצביעו באוזניים!‏