הסימפוניה
החמישית של בטהובן היא היצירה הסימפונית האהובה ביותר ואולי היצירה הקלאסית
המוכרת בעולם. זהו אחד המפגשים הנדירים של איכות מוסיקלית בלתי-מתפשרת עם
הצלחה אדירה בקרב ההמונים. הנושא בעל ארבעת הצלילים הפותח את היצירה מייצג
את "הגורל הדופק בדלת" וישנו ויכוח אם בטהובן עצמו תרם לדימוי או
שזה הוצע בידי מאזין ליצירה. הדימוי של הגורל הנוקש בדלת התאים לרוח היצירה
שבטהובן תאר כ"דרך היסורים אל הכוכבים". המאבק המגולם בסימפוניה
הוא אוניברסלי ותקף בכל עימות היסטורי. משום כך, הפכה הסימפוניה לסמל הנצחון
והתקוה שבטהובן כה מייצג כיוצר - התקוה להתגבר על הטרגדיה האישית שלו.