Mendelssohn-Bartholdy,
Felix - פֶלִיכְּס מֶנְדֶּלְסוֹן-בַּרְתּוֹלְדִי
מלחין גרמני ממוצא
יהודי ומחשובי המוסיקה הרומנטית.
בא מבית עשיר ומפורסם, נכד לסב פילוסוף ומי שכבר בגיל 17 כתב את הפתיחה
"חלום ליל קיץ",
מיצירותיו המפורסמות והחשובות של העידן הרומנטי. הפרשנות המוסיקלית שנתן לסיפור
של שייקספיר והתיזמור
המושלם הפכו אותו להבטחה הגדולה של עולם המוסיקה. כ-17 שנה לאחר מכן, הוסיף
לפתיחה את יתר חלקי היצירה. מנדלסון בן השש-עשרה גם כתב את השמיניה
למיתרים אופוס 20 במי במול מז'ור,
מהיצירות החשובות מסוג זה.
בגיל 20 ניצח, לראשונה
מאז מותו של י. ס. באך,
על ה"מתאוּס פסיון" של
באך ומאז המשיך להפיץ ולפרסם את יצירות באך ולהחיות את מורשתו המוסיקלית שנשכחה.
הוא היה למנצח
מוסיקלי מבוקש והתפרסם בקפדנותו ורצינותו בהכנת התזמורת.
מנדלסון התפרסם גם כפסנתרן ואורגניסט אך
תמיד זכה להערכה והערצה ליצירותיו, בין השאר האורטוריות
"פאולוס הקדוש" ו-"אליהו".
להצלחה רבה זוכים עד היום הקונצ'רטו לכינור במי מינור
המרטיט, הסימפוניה "הסקוטית" (שתי
היצירות בהשראת ביקורו בסקוטלנד) והסימפוניה
"האיטלקית". מנדלסון כתב פתיחות קונצרטנטיות (כאלה שלא נועדו
לפתוח מחזה או אופרה) כיצירות העומדות בזכות עצמן (כמו הפתיחה
"מערת פינגאל") ובכך בישר את ה"פואמה
הסימפונית"
של ליסט
ואת המוסיקה ה"תוכניתית",
שכה רבים מקרב מלחיני התקופה הרומנטית יצרו בהמשך. ואולם, בניגוד להם, מנדלסון
נטה להחשיב את המבנה המוסיקלי על פני הצבע הצלילי, מה שנחשב אופייני ליצירה
הקלאסית.
על אף שסגנונו רומנטי לעיתים קרובות, סגנונו הושפע מפלסטרינה,
הנדל
ובאך. לכן הוא וברהמס
נחשבו המלחינים הניאו-קלאסיים של המאה ה-19.
מנדלסון מת בן 38 בלבד. המלחין שומאן
אמר עליו אז שאירופה איבדה את יורשו של בטהובן.
