|
|
   |
|
|
|
|
|
|
מלחינים
 הינדמית |
 פוגה.
בדומה לקנון
יש בפוגה רדיפה של קול אחרי קול וחיקוי של הנושא מקול אחד למשנהו. אך בעוד
הקנון מתבסס על חיקוי מושלם (מנגינה אחת החוזרת על עצמה בכל הקולות) מתבססת
הפוגה על נושאים העוברים מקול לקול ולמולם אנו שומעים נושאים נגדיים ושינויים
שונים של הנושאים (כגון סרטן, ראי, כיווץ, הרחבה וכדומה). פריחתה
של הפוגה היא במיוחד בתקופת הבארוק
וכמו בצורות בארוקיות רבות התבלט
יוהאן סבסטיאן באך
בפוגות שיצר, כגון " וריאציות גולדברג"
, " הפסנתר
המושווה" ובמיוחד בשיא יצירתו "אמנות
הפוגה" בה הדגים את כל טכניקות הטיפול
הפוליפוני
(רב-קולי) בנושאים. לאחר באך, הפוגה מוצתה כצורה מוסיקלית ולמעט בטהובן
ומלחינים רומנטיים אחרים שניסו להחיות את הצורות הקלאסיות (הניאו-קלאסיים)
לא נחשבה צורה שכיחה להלחנה.
עם "לודוס טונאליס",
כתבו בצורת הפוגה.
|
       |
 |
 |
