תחילת המאה ה-20 עמדה בסימן של השפעה גדולה של המוסיקה מהמזרח הרחוק על המוסיקה האירופית. באוירה כזו יצרו מלחינים רבים יצירות שניסו להישמע בעלות גוון מזרחי ובמיוחד השפיעה מוסיקת ה"גמלאן" האינדונזית שבאותה עת גילו המלחינים הצרפתיים וראו בה קסם רב, הן בחזרה המרובה של תבניות מוסיקליות שונות והן בכלי ההקשה המגוונים המעורבים בכלי עץ ומיתר בצלצול אקזוטי ומרחף.‏

באקלים מוסיקלי כזה יצר דביסי את "באור הירח" הקסומה שלו, שהצליחה מיד לזכות בפופולאריות מדהימה, אולי יותר מכל יצירה אחרת שלו. דביסי,‏ שעיצב את הזרם האימפרסיוניסטי, יצר יצירה קטנה וחביבה שאינה עומדת למול יצירותיו הגדולות והחשובות יותר, אך מלאה בקסם ויופי ששבו את לב ההמונים יותר מכל יצירה אימפרסיוניסטית אחרת.‏