יצירות שאינן כתובות בצורה קבועה אלא נבעו יותר מעולמו של המלחין ומדמיונו החופשי. בעיקר נכתבו יצירות כאלה במהלך התקופה הרומנטית בה הצורה איבדה מחשיבותה לטובת משחקי גוונים של צליל, מהלכי תזמור והרמוניה ועוד. המוסיקה התוכניתית שתיארה באורח מוסיקלי נושאים חיצוניים כסיפורים, תמונות או רעיונות אידיאולוגים העמידה במרכזה את התיאור על פני המבנה והסדר המוגדר מראש.‏

קיימות גם יצירות חופשיות ולא תוכניתיות כגון הטוקטה (למשל הטוקטה מתוך טוקטה ופוגה ברה מינור של באך), הפנטסיה ("פנטסיה כוראלית" של בטהובן ופנטסיות רבות של ליסט על נושאים מאופרות של מוצארט, ורדי וואגנר), הפרלוד (כגון הפרלודים של באך ב-"פסנתר המושווה" והפרלודים של שופן) ועוד.‏