 
   
 מהו צליל?מהו הצליל?כשדבר מה גורם לתנודות באויר הוא יוצר גלי קול. כשגלי קול אלו מגיעים לאוזנינו אנו שומעים את הצליל.
לא, אבל ניתן להמחישם בצורה יפה: זרוק אבן לבריכת מים (שים לב קודם שאין שם מישהו...) והסתכל בגלי המים המתפשטים בעיגולים המתרחבים והולכים. בדיוק באותו אופן יוצר מקור-קול את גלי-הקול.
גלי הקול שאינם סדירים ומחזוריים נתפסים בדרך כלל כרעש. לעומתם, תדירות קבועה של גלי קול יוצרת גובה קבוע.
גם התזמורת יודעת לעשות שימוש ברעש כאמצעי מוסיקלי - כלי ההקשה שבתזמורת, ברובם אינם מנגנים מנגינות אלא מוסיפים קולות רעש במקצבים שונים ומעשירים בכך את העיבוד המוסיקלי. במאה ה-20 הביא המלחין ג'ון קייג' להכרה בכך שכל רעש הוא גם מוסיקה ומיזג ביצירותיו צלילים ורעשים מן הסביבה.
כיצד מופקים צלילים מוסיקליים?בעולם המוסיקה ישנם אמצעי הפקת-צליל שונים. ביניהם: כלי נשיפה - פועלים על עמוד אויר שבהתאם לאורכו המשתנה (על פי לחיצת הנקבים השונים) מפיק גבהים שונים של צליל, שכן עמוד אויר ארוך יוצר גלי קול בתדירות נמוכה בעוד שעמוד אויר קצר יוצר גלי קול תדירים יותר. כלי הנשיפה השונים, כמו גם כלי מקלדת דוגמת האורגן, פועלים על פי עיקרון עמוד אויר. כלי הקשה - על ידי הקשה על חומרים שונים מפיקים צליל בגובה משתנה - בהתאם לגודל הממברנה ולחומר ממנו היא עשויה. תופים, פסנתר וקסילופונים למיניהם פועלים על עיקרון של הקשה על חומר. כלי פריטה - כלים אלו משתמשים בעיקרון דומה לעמוד האוויר אך בלחיצה על מיתר (של גיטרה, כינור וכדומה) מקצרים אותו לאורכים שונים. ככל שמיתר קצר יותר - צלילו יהיה גבוה יותר שכן תדירות גלי הקול תהיה גדולה.
גובה הצלילגובהו של הצליל , אם כן, ניתן לבחינה בעזרת צורת הגל שלו. ככל שמספר גלי-האויר בשניה יהיה גדול יותר - הצליל יהיה גבוה.
מקור צליל היוצר גלי קול בתדירות של 440 תנודות-אויר בשניה משמיע את הצליל לה. מודדים זאת במושג ה - הֶרְץ המבטא את התדירות בשניה. 440 הֶרְץ, אם כך, היא תדירות הצליל לה ראשון. אוזן האדם אינה שומעת את כל תדירויות הצליל. צלילים שתדירותם נמוכה מ- 16 או גבוהה מ - 20,000 לא ייקלטו באוזן האדם.
 עוצמת הצלילעתה, משאנו יודעים את הגורם לגובה הצליל (תדירות גבוהה יותר של גלי הקול - כלומר, מספר גדול יותר של גלי קול ביחידת זמן נתונה) הבה נלמד את הסיבה לכך שישנם צלילים חזקים וצלילים חלשים. מקור הצליל שרטיטותיו ארוכות, כמו מיתר שפרטנו עליו בחוזקה או כלי נשיפה בו נשפנו חזק יותר, יישמע לנו חזק יותר. ככל שגלי הקול הם בעלי מרחק גדול יותר בין נקודות השפל והשיא של הגל, יהיה הצליל חזק יותר. המושג המדעי הוא אַמְפְּלִיטוּדָה או, בעברית, מִשְרַעַת.
במוסיקה קוראים לשליטה בעוצמת הנגינה - דינמיקה. זהו מרכיב חשוב בביצוע המוסיקלי.
בין השאר, מראה המנצח לנגנים כיצד לנגן את היצירה גם בדינמיקה הרצויה - כמה חזק יש לנגן
גוון הצלילהאם שאלת את עצמך פעם מדוע כלים שונים נשמעים אחרת. כיצד אתה מזהה צליל של גיטרה לעומת זה של מנדולינה או של פסנתר? התשובה נעוצה בכך שבנוסף לגל היסודי שמפיק כלי נגינה הוא גם משמיע הרבה צלילים-עיליים הנוצרים בגלל הרכב החומרים שבו. אלו צלילים נוספים הבנויים על הצליל היסודי ועוצמתו היחסית של כל אחד מהם משפיעה על גוון הצליל של הכלי.
במכשיר הנגינה הנקרא סינטסייזר ניתן להשפיע על עוצמתו של כל צליל עילי וכך לשחזר צלילים של כלי נגינה שונים או אף ליצור צלילים חדשים.
על גוון הכלי משפיעים גורמים שונים, כמו סוג החומר ממנו עשוי כלי הנגינה (ישנם כלי מתכת כמו החצוצרה והטוּבה, כלי מיתר עשויים עץ, כגיטרה או כינור, כלים העשויים עוֹר כמו תוּפים למיניהם וכדומה).
   
החוקיות של גובה הצלילהפקת גבהים שונים במיתר יש בה הגיון מתימטי, אותו גילה הפילוסוף והמתימטיקאי היווני פִּיתַגוֹרַס במאה ה-6 לפני הספירה. פיתגורס, שעסק גם בתורת המוסיקה, גילה כי בין הצלילים בגבהים שונים מתקיימים יחסים מתימטיים, שהם המשפיעים גם על המידה בה הם נשמעים טוב יחדיו (מרווחים זכים וקונסוננסים ומצד שני דיסוננסים - מרווחים "צורמים" שבתקופות מסוימות אף היו אסורים במוסיקה הדתית). פיתגורס הראה את החוקיות שגילה באמצעות לחיצה על מיתר בנקודות שונות: בחצייה של מיתר לשניים (על ידי לחיצה במרכזו - בדיוק באמצע) מקבלים צליל הגבוה באוקטבה מצליל המיתר המקורי. בחצייה לשלישים - שומעים בכל מִיקְטע של המיתר צליל הגבוה באוקטבה וקוינטה. בחצייה לרבעים - צליל הגבוה בשתי אוקטבות מהמקור. בחצייה לחמישית - צליל הגבוה בשתי אוקטבות וטרצה גדולה יותר מהמקור.
|
האם
ניתן לראות גלי קול?
