|
  
Buy
These Art Print At AllPosters.com
פאבלו פיקאסו
וג'ורג' בראק
חיפשו דרך, ב-1907, להראות את נושאי הציור מכמה כיוונים בו זמנית. הם הושפעו
מסֶזאן
שהציע לחפש בטבע צורות של קוביות, חרוטים וגלילים. מטרתו הייתה ציור
פשוט אך עדיין כזה המציע עומק ומוּצקוּת. אומני הקוביזם החליטו לצייר בעת
ובעונה אחת את הזויות השונות של האובייקט המצוייר, חלקן בהירות וחלקן מטושטשות.
לפיכך, יצויר כינור, למשל, מחלקים שונים הנראים מהצד וגם מלפנים ובשלל חיתוכים
מתוחכמים: השבלול שבראש צוואר הכלי ייראה מהצד ופיות התהודה מלפנים וכך הלאה.
לצורות הגיאומטריות בהן השתמשו הם הוסיפו בהמשך קטעי עיתונים וגזירות של קולאז'
בציוריהם. במידה מסויימת יש כאן שימוש בכללי הציור המצרי
העתיק
בו מראים חפץ מהזווית בה נראתה צורתו בבהירות הרבה ביותר. אך הקוביסטים למדו
מהאמנות הפרימיטיבית ומעמודי הטוֹטֶם כיצד להרכיב מחלקים את התמונה ולתת הרגשה
של השלמה. ברור לאומני הקוביזם שחשוב ביותר שהמתבונן בתמונה יכיר את מראהו
הרגיל של האובייקט המצוייר - לכן התרכזו בציור עצמים מוכרים וחפצים של יום-יום,
שכן אם לא יידע המתבונן כיצד נראה כינור, למשל, יקשה עליו לקשר בדמיונו בין
חלקי הציור הקוביסטי המתאר כינור.
התרכזות הקוביזם
בצורה ופחות בנושא המצוייר מאפיינת מאז את האמנות של המאה ה-20 ובמידה רבה
גם במוסיקה חלו שינויים דומים. הצייר והמוסיקאי פאול
קלֵיי
הסביר את ההתלהבות שמעורר הקוביזם באפשרויות המשחק בצורות ולא כשיטה חדשה
להצגת המציאות.
|
