רִיכַרְד וַאגְנֶר

מלחין גרמני, מהחשובים והמשפיעים בתולדות המוסיקה. הביא לשינויים החשובים ביותר בתחום האופרה, מאז ימי גלוק. חדשן ומהפכן אמנותי, הן בתחום ההרמוניה והן בראייתו את השילוב בין האומנויות, שילוב בו הביא לאיחוד התחומים השונים באופרה, אותו כינה "הדרמה המוסיקלית".‏

באופרות שלו, ובמיוחד "טבעת הניבלוּגים" שהיא מחזור בן 4 אופרות באורך מלא, "טריסטן ואיזולדֶה" ו-"פַּרסיפָל" העלה ואגנר את תפקיד התזמורת לתפקיד ראשי ופיתח את שיטת "מוטיב הנושא" (לייטמוטיב) של וֶבֶּר, בה מנגינה מייצגת רעיון או דמות באופרה ובכל איזכור או הופעה שלהם היא מושמעת ומקדמת את הסיפור או "הדרמה המוסיקלית" - האופרה.‏

חוץ מ"טריסטאן ואיזולדה" ו"פרסיפל" כתב ואנגר גם מחזור בן 4 אופרות, "הטבעת", שכלל את "זהב הריין", "הוָלקירות", "זיגפריד" ו"דמדומי האלים". אופרות ידועות אחרות שלו היא "המייסטרזינגר מנירנברג" ו"ההולנדי המעופף".‏

ואגנר, שמצבו הכלכלי היה רע, קיבל בסוף חייו תמיכה ממלך בוואריה והוא ייסד את פסטיבל ביירויט בו מבוצעות האופרות שלו עד היום. בסוף חייו היה נשוי לקוֹזימה - בתו של המלחין ליסט.‏

כמוסיקאי מהמשפיעים ביותר בתולדות המוסיקה וכמי שהביא לשינוי המהותי ביותר בתולדות האופרה מאז גלוק, היה ואגנר גם פילוסוף ואיש-ספר בעל רעיונות גרמניים לאומיים, מה שגרם שנים לאחר מותו, למנהיג הנאצי היטלר להעריץ את המוסיקה שלו ולראות בה מוסיקה המייצגת את הרעיונות בהם דגל הנאציזם. עקב האנטישמיות של ואגנר והקשר שיצר, עוד בחייו, בין מוסיקה לאידיאולוגיה, אסורה המוסיקה שלו להשמעה ברדיו והטלוויזיה בישראל ורבות מהתזמורות הישראליות מסרבות באופן עקבי לבצע את יצירותיו.‏