ז'וּסְקֶן דֶה פְּרֶה

גדול מלחיני הרנסאנס המוקדם, שחידש ופיתח את שיטות ההלחנה בתקופתו וזכה להערצה עצומה. כתב בצורות המקובלות בתקופתו, כמו מיסות, מוטטים ושנסונים, אך בניגוד להלחנה המתוחכמת, מתמטית משהו, של עמיתיו, פיתח ז'וסקן טכניקה של ציור-מילים (אַפֶקטים).‏

שיטה זו איפשרה לו להביע במוסיקה את הרגש שבמילות השיר וכך להפוך את המוסיקה לכלי להבעת רגשות, דבר שהפך מובן מאליו, בתקופות שלאחר מכן. הוא המלחין שהביא את הרנסאנס למוסיקה, לאחר ימי הביניים. יצירותיו, כמו ה"מיזֶרֶרֶה" ו-"מיסת האיש החמוש" מתבססות על הבעת רגשות עמוקים, באמצעות שילוב בין קטעים מהתנ"ך.‏