האופרה
בדיחות זמרים
ציטטות
תוים
מילון
|
 קולות
האדםקולו של האדם שימש אותו לעשיית מוסיקה
מאז היותו אדם. ביטוי באמצעות שירה היא הצורה הקדומה
ביותר של מוסיקליות שהאדם חווה. קולו של האדם מאפשר לו לשיר והרכב
הצלילים העיליים
של קולו הוא הנותן לו את ייחודו הקולי. ניתן להעשיר את הקול ולשפרו באמצעות
תרגול ואימון הנקרא פיתוח קול.
ממיינים את קולות
האדם לשישה סוגים על פי גובהם (ראה בטבלת הקולות). ישנו גם מיון של
קולות על פי תכונותיהם. כך, ניתן למצוא סופראן דרמטי (קול חזק ומתאים לדיקלום
תאטרון), לירי (קליל ונעים) וכדומה.
המקהלה
היא ההרכב הקולי והיא כוללת את 4 הקבוצות העיקריות: הסופראן ,
אלט,
טנור
ובאס.
מקהלות
שרות לעיתים אַ-קַפֶּלָה,
כלומר ללא ליווי כלי או תזמורתי.
ההיסטוריה של השירה האמנותית
 עד
המאה ה-9 היתה השירה חד-קולית.
משנת 860 החלו לשיר בשני קולות במקביל (זהו האורגנום
הידוע) ומהמאה ה-12 מתחיל הצרפתי פֶּרוטין
לכתוב לארבעה קולות נפרדים - בפוליפוניה.
זהו השלב בו הזמרים מתחילים לרכוש לעצמם מקום של מוסיקאים מכובדים. הפוליפוניה
הלכה והתפתחה ובמאה ה-16 כותב תומאס טאליס
מוטֵט ל-40 קולות שונים. בימי
הביניים
הופכים זמרים רבים לנערצים וחלקם אף מלחינים חשובים. דוּפַאיי,
ז'וֹסְקֶן,
אוֹקֶכֶם
ואחרים נחשבים לגדולי התקופה במוסיקה, במיוחד בזכות המיסות
והמוטטים
שלהם. המאה ה-16 מביאה לפריחת המדריגל
- שיר המקהלה החילוני- פוליפוני. במאה ה-17 מופיעה האופרה.
האוֹפֶּרָה היא השילוב הבולט ביותר בין קולות הזמרים הסולנים, שירת המקהלה
והליווי הכלי - כל אלו בצירוף של משחק ודרמה תיאטרליים, עם תפאורה ואפקטים
נוספים. גדולי האופרה היו גְלוּק
(אורפיאוס ואאורידיצ'ה), וֶרְדִי
("אותלו", "כוחו
של גורל", "לה טרויאטה"
ועוד) ומוֹצארט
("דון ג'ובאני", "חליל
הקסם",
"נישואי פיגארו"). במקביל לאופרה
החילונית נוצרת האורטוריה
(מעין אופרה דתית), בה הנדל
הוא הבולט ביותר עם אורטוריות כ"המשיח" ו"יפתח".
במקביל לצורות מוסיקליות כליות כמו הסונטה,
הטוקטה
וכדומה, התפתחה המוסיקה הקולית, לאורך כל ההיסטוריה, בעידודה של הכנסיה הנוצרית
מחד ובשירה חילונית של זמרים עממים (טרובדורים, מינזינגרים וטרוּוֶרים - כל
אלו זמרי עם בארצות שונות), מאידך.
בקנטטות
שלו (למשל בקנטטות המפורסמות מספר 147 ו-208)
העלה יוהאן סבסטיאן באך את הקול האנושי למדרגות
גבוהות של קדושה וקסם, בטהובן הוא שהכניס את
השירה לקודש הקודשים של המוסיקה הסימפונית - בסימפוניה
התשיעית
שלו. שוברט
העלה את הליד
(השיר) הגרמני לשיאו במחזורי השירים הנשגבים
שלו "מסע החורף" ו- "הטוחנת
היפה" המוקדם.
|
סופראן
מצו
סופרן
אלט
טנור
בריטון
באס
