הטְרִיוֹ - השלישיה

Piano Trio - שלישיית פסנתר

הטריו לפסנתר הוא הרכב הכולל פסנתר, כינור וצ'לו. הניגוד בין הצלילים החדים והנוקשים של פטישי הפסנתר לבין צלילם המתמשך והמתוק של כלי הקשת, הוא מסימני ההיכר המובהקים של הרכב קאמרי זה. היידן הוא שיצר את הסוג הזה של הרכב משולש, על מנת לחזק את הפסנתר של זמנו, שצלילו היה חלש יחסית. לגוון השירתי של הכינור היה תפקיד של הארכת צלילי יד ימין של הפסנתר, בעוד הצ'לו תמך בבס, שנוגן ביד שמאל. ברהמס ומלחינים רומנטיים אחרים יצרו גם הם שלישיות פסנתר מופלאות.‏

String Trio - שלישיית מיתרים

אף על פי שהטריו לפסנתר, הכולל פסנתר, כינור וצ'לו הוא הרכב הטריו הנפוץ ביותר, טריו המיתרים, הכולל כינור, ויולה וצ'לו, או שני כינורות וצ'לו, הוא הרכב חשוב בפני עצמו. מלחינים כגון מוצרט, עם הדיברטמנטו הנשגב קכל 563, ואף היידן ובטהובן, הם החשובים בין הכותבים לאנסמבל זה.‏

Trio Sonata - טריו-סונטה

הטריו הנפוץ ביותר בתקופת הבארוק, היה הטריו-סונטה, שכלל שני כלי סולו (לרוב שני כינורות) וקונטינואו - כלי מקלדת שליווה את הנגנים הסולנים על ידי נגינת בס ממוספר. הטריו-סונטה הגיע לשיאו ביצירותיו הגדולות של קורלי. גם הנדל, ויואלדי וטלמאן כתבו טריו מעולים מסוג זה.‏

לעתים הפכו הרכבים יוצאי דופן של 3 כלים לשלישיות מעניינות, כגון הטרצטו של דבוז'אק לשני כינורות וויולה.‏

במאה ה-18 שימש המונח "טריו", לעתים קרובות, לתיאור שלושה תפקידים, ולא 3 כלים, גם אם בוצעו על ידי נגן אחד בלבד.‏