כלי נגינה מהמזרח הרחוק

כלי נשיפה מעץ שמקורו בסין והמורכב, בדרך כלל מ-17 קני במבוק המחוברים יחדיו לתושבת ופיה לנשיפה. לרוב, השאנג מכוון לנגינה של סולם פנטטוני. במאה ה-18, השאנג נדד גם לרוסיה. שם התפתחו ממנו כלים עממיים שונים כגון המפוחית, הקונצרטינה, ההרמוניום והאקורדיון.‏

מעין חליל יפאני העשוי מקנה במבוק. מקורו בלתי ידוע. משמש, לרוב, ככלי סולו או מלווה בכלים יפאניים עממיים כגון השַמיסֶן או הקוֹטוֹ. לשקואשי 4 חורים וחור נגדי לאגודל.‏

הקוטו, שמקורו בסין במאה ה-8, הוא כלי מיתר ממשפחת הציטריון. הוא נחשב לכלי הלאומי של יפאן. בעבר, הכלי שימש סמל מעמד והרבה לבדר את אנשי האצולה וחצר המלוכה היפאנית. כיום משמש הקוטו לליווי ולנגינת סולו בקרב האומה היפאנית כולה.‏

הפיפה הוא כלי פריטה סיני בעל צוואר קצר שגילו מעל 2000 שנה. מקורו, קרוב לודאי, במרכז אסיה. יש לפיפה 4 מיתרי משי ובין 19 ל-26 סריגי במבוק המודבקים לגוף הכלי. הכלי מוחזק אנכית ופורטים עליו בציפרניים. בעבר, הפיפה היה בשימוש האצולה.‏

כלי פריטה סיני שפירוש שמו "גיטרת הירח". יש לו 4 מיתרי מתכת וסריגי במבוק המודבקים על הגוף ועל צוואר הכלי. שימש לליווי זמרים, ככלי תזמורתי עממי ובאופרה הסינית של פקין.‏

כלי פריטה בעל 3 מיתרים עם צוואר עץ ארוך וראשים מעור נחש. הפריטה היא בעזרת הציפרניים של יד ימין. לרוב משמש לליווי זמרה. ביפאן, שמו שמיסן ובסין - סנקסיאן.‏

המורין צ'ור הוא הכלי הלאומי של מונגוליה ואחד מסמליה המוסיקליים. פירוש שמו במונגולית "צלילי הסוס". ראש הסוס המגולף בראש הצוואר הארוך של הכלי העניק לו את שמו ואת הכינוי "כינור ראש-הסוס". זהו כלי פריטה עם 2 מיתרים וגוף בצורת טרפז. משמש, לרוב, לליווי השירה המיוחדת של זמרת-העם של זמרי דרום סיביר של חבל טוּבה, המחקים צלילים מהטבע ומביעים הזדהות עמוקה עם סביבתם הטבעית.‏

מיוזיקסקול© מאת נדב דפני