סן-סאנס כתב את אחת מההלצות המוסיקליות
הטובות בתולדות המוסיקה והוא עשה זאת בסגנון ובחן צרפתיים. אך את המחיר הוא
גם דאג לשלם כשרבים זוכרים את "קרנבל החיות" ההיתולי שלו במקום
את יצירותיו הרציניות והטובות ביותר. התיאור החייכני של גן החיות, כפי שראה
אותו סן-סאנס, קסם לרבים והפך את הקרנבל לאחת מהיצירות הפופולאריות בקונצרטים
לנוער. אך הקרנבל הוא גם תיאור פארודי ומלגלג שנתן המלחין לתופעות שסבבו אותו,
כתיאור מבקרי המוסיקה בדמות חמורים הנוערים על היצירה שזה עתה שמעו או הצבים
המרקדים לצלילי ריקוד הקאן-קאן של אופנבאך, המושמע בהילוך איטי. אפילו על
המוסיקה שלו, שהושמעה בפאריס עד למיאוס, מלגלג המלחין באירוניה.
