סימנים מוסיקליים

היכרנו כבר את המפתחות המראים את גובהם של צלילים מרכזיים וכך יכול הנגן לדעת מה גובהו של כל צליל.‏

כל מפתח מתייחס לאיזור צלילי אחר:‏

מפתח סול - לצלילים גבוהים - לפיכך משתמשים בו נגני כלים גבוהים וזמרות

מפתח פה - לכלים נמוכים ולזמרים

זהו סימן המהירות (טֶמְפּוֹ) והוא מופיע, בדרך כלל, בתחילת היצירה. המספר מציין בדיוק את מספר הפעימות בדקה וכך יש לכוון את המטרונום.‏

בדוגמא הבאה מציין הסימן שהמהירות היא בת 120 פעימות בדקה:‏

ישנן גם הוראות הניתנות במילים (בשפה האיטלקית, היא שפת המוסיקה) המציינות מהירות.‏

סימן דִיאֶז המורה לנגן את הצליל בחצי טון גבוה יותר (בקליד הבא מימינו). סימן כזה תקף לכל צליל זהה עד סוף התיבה:

הבֶּמוֹל מורה לנגן את הצליל בחצי טון יותר נמוך:‏

הבֶּקָר מבטל את תוקפם של דיאז או במול שלפניו, או ליד המפתח:‏

שורה של סימני קיצור נהוגה במוסיקה על מנת לאמר לנגן או לזמר כמה חזק עליו לבצע את הקטע ביצירה.‏

הסימן הבא הוא קְרֶשֶנְדוֹ - המוסיקה הולכת ומתחזקת

וזהו הסימן ההפוך - דִימִינוּאֶנדו - המוסיקה הולכת ונחלשת

ואז חוזרים ממנואלא אם כן יופיע הסימןסימן חזרה - מסמן לחזור מהתחלה

סימן זה מורה לחזור מהתחלה ועד המלה "סוף" בלועזית:‏

'Fine' = סוף

זוהי הפֶרְמַטָה:‏

היא מסמנת השהיה והמתנה על הצליל שלידו היא מופיעה.‏