בן
למשפחת מוסיקאים שאביו אסר עליו להיות מוסיקאי בעצמו, אך הוא למד לנגן בכינור
בהסתר והקים לו תזמורת משלו, שהפכה לתזמורת מתחרה לזו שניהל אביו. הוא
התפרסם במיוחד תודות לואלסים
המרהיבים שהלחין ושהתאימו לאווירה של וינה
המאושרת של המאה ה-19.
על
אף שניסה לשלב שיטות הלחנה משל ואגנר
וליסט
ועורר בכך את זעם הביקורת, נחשבים הואלסים האהובים שלו למופת של הלחנה פיקנטית
ומלודית עם תזמור משובח ושימוש נכון בתכונות הכלים המשתתפים. בולטים ביניהם
ואלס "הדנובה הכחולה"
ו-"סיפורים מיערות וינה".
הוא גם הלחין 15 אופרטות
וביניהן אהובה במיוחד "העטלף" שיש
בה ביקורת סמויה על החברה הוינאית שכה טיפחה אותו.
בן
למשפחת מוסיקאים שאביו אסר עליו להיות מוסיקאי בעצמו, אך הוא למד לנגן בכינור
