|
|
   |
|
|
|
|
|
|
מלחינים
 הנדל |
 סוויטה
והבארוק.
בתחילת המאה ה-16, היא נולדה כשעבר עולם המוסיקה מהמוסיקה המושרת
(הקולית) למוסיקה כלית
(המבוצעת בכלי נגינה). אז פנו מלחינים לריקודי
העם
ושאבו את השראתם מריקודים אלו. כך התגבשה הסוויטה כצרוף של ריקודים מארצות
שונות. 4 הריקודים שהתגבשו לסוויטה של המאה
ה-17 הם האלמנד
(הגרמני),
הקוראנט
(צרפת),
הסאראבנד
(מספרד)
והגיג'
(שמקורו באנגליה).
אלו מופיעים בכל סוויטה שנכתבה אז, אך נוספו לסוויטה ריקודים רבים שאינם קבועים
(מינואט,
בורה,
גאבוט
ואחרים).
פינתה הסוויטה את הבמה לטובת הסונטה,
כצורה המרכזית להלחנה. בין כותבי הסוויטות לצ'מבלו
ולכינור,
בעיקר, נמצא י.ס. באך
(ידועות גם הסוויטות לתזמורת)..
כך יצרו גריג
את הסוויטה התזמורתית "פר-גינט",
ראוול
את "קברו של קופראן" וצ'ייקובסקי
את הסוויטה "מפצח האגוזים". הסוויטה נולדה מריקודים עממיים
|
      |
 |
 |
