  
האמנות הגותית וימי הביניים (מהמאה ה-13)
האמנות הגותית נקראה על שם אחד השבטים
שלדעת האיטלקים היו אחראים להתמוטטות האימפריה הרומית. האדריכלות
בכנסיות משתנה לטובת כנסיות בהן ישנם חלונות ענק והרבה אור שביחד עם חלונות
צבעוניים יצר מסתורין והילה של קדושה. בין העמודים כמעט ואין קירות.
הקשתות העליונות נקטעות לקטעים שונים, במקום קשת אחת עגולה. באנגליה
של המאה ה-14 מתחילים לתכנן כנסיות מקושטות ("הסגנון המקושט"). הציור ממשיך לשרת
בעיקר את המטרות הדתיות של המחשת סיפורי הקודש. במאה ה-14 מצייר לראשונה
האיטלקי בונדונֶה
ציור עם עומק והתפיסה התלת-מימדית מתחילה להיכנס לציור. הפיסול של דמויות
קדושות, חגיגיות ויפות אך מנותקות מהעולם האמיתי.
כך גם המוסיקה הדתית חסרת המקצב המוגדר. האמנים נתונים למרות ולשליטת
הכנסיה והדת הנוצרית. |
