|
|
   |
|
|
|
|
|
|
מלחינים
 שוסטקוביץ |
נחשב אבי הסימפוניה והוא כתב 104 סימפוניות
בהן קבע את אופיה וצורתה בד בבד עם ניסויים ושכלולים בתיזמור
והדינמיקה הסימפונית.
בין הסימפוניות העיקריות שלו סימפוניית "ההפתעה"
הידועה בה הוא מקפיץ את הקהל במהלך הפרק השני,
השקט בדרך כלל, ו-"הסימפוניה הצבאית"
בה משולבת מוסיקת תהלוכות. מוצרט
כתב גם הוא סימפוניות רבות בהן פיתח את העומק של הסימפוניה ובמיוחד ידועות
הסימפוניה מספר 40
והסימפוניה מספר ה-41
"יופיטר"
שלו. בטהובן
הוא זה שהעלה את הסימפוניה למדרגה הגבוהה ביותר של הקומפוזיציה
המוסיקלית. הוא הביא לשיא בסימפוניות שלו, את השילוב בין התיחכום והטכניקה
בהלחנה, עם העושר המלודי, ההרמוני והדינמי וכל אלו תוך ביטוי רגשות אנושיים
של מלחין רגיש ומיוסר שהביע במוסיקה את רגשותיו ועולמו הפנימי. אין פלא שבעקבותיו
נפתחה תקופה חדשה, בה הסימפוניה היתה למרכז ההבעה האישית - התקופה הרומנטית.
תשע הסימפוניות של בטהובן נחשבות לפסגת הסימפוניה:
הסימפוניה ה-5 היא
מהמוכרות ביותר, הסימפוניה ה-6 "הפסטורלית"
משקפת את אהבתו לטבע והיא מהיצירות התיאוריות
הראשונות, והסימפוניה ה-9
בה, לראשונה בהיסטוריה, מעיז מלחין להכניס מקהלה
וזמרים לצורה הכלית החשובה ביותר.
לכלי סולו ולתזמורת והפואמה הסימפונית
התיאורית הן תולדות של הסימפוניה וגם בסימפוניה עצמה הצורה פחות קשיחה מבעבר.
שוברט
מציג בסימפוניה "הבלתי גמורה"
מבנה פחות מקובל, מנדלסון משלב בסימפוניות "הסקוטית"
ו-"האיטלקית"
תיאור של טיוליו במקומות אלו בשילוב הצורה המוסיקלית
המקובלת. ברהמס
שמר על הגחלת של הסימפוניה הקלאסית ונחשב כממשיכו
המובהק של בטהובן. רבים אחרים עיצבו את הצליל
הסימפוני בצורות חדשניות והביעו רעיונות כמו אחדות האדם והיקום (מאהלר)
ושילוב מוסיקת עם (סימפוניה מס' 9 "מן
העולם החדש"
של דבוז'אק).
גם מספר הכלים בתזמורת הסימפונית גדל ביצירותיהם באופן מתמיד. מאהלר
דרש לביצוע הסימפוניה ה-8 "סימפוניית האלף"
כ-1000 נגנים וזמרי מקהלה. הביטוי הרגשני בסימפוניה
הרומנטית הוא מהגורמים החשובים באהבת הסימפוניה של הקהל וסימפוניות כמו הסימפוניה
מס' 6 "הפתטית" של צ'ייקובסקי
והסימפוניה מספר 4
"הטרגית" של
שוברט ממחישות
עד כמה חזק עברו רגשות לתוך המוסיקה שלו. במאה
ה-20
ירד קרנה של הסימפוניה בהשוואה למאות הקודמות אך היא עדיין ערוץ ביטוי מקובל
אצל מלחינים כשוסטקוביץ',
הינדמית
וסטרוינסקי
("סימפוניית תהילים").
דוגמאות לפרקים מסימפוניות
|
        |
 |
 |
